לכל מעיין יש שם - שמות המעיינות במערב עמק בית שאן

דרור סגל

הקדמה

למרות האקלים החם, עמק בית שאן הוא אחד האזורים העשירים ביותר במים. בתחומי העמק נובעים וזורמים עשרות מעיינות ונחלים, מרביתם ראויים לשימוש ביתי וחקלאי. לא בכדי נקרא העמק כיום: "עמק המעיינות". במערב העמק, במפלס העליון, המצוי במורדות הצפוניים- מזרחיים של הגלבוע, מצויה קבוצה של מספר מעיינות גדולים יחסית. רובם ככולם נובעים וזורמים בשטח פארק המעיינות, גן השלושה וקיבוץ ניר דוד. בכתבה זו נזכיר קבוצת מעיינות אלו, המונה שישה מעיינות הנובעים מעל פני השטח באזור קטן יחסית ובקרבה רבה ביניהם. למרות זאת הם שונים ומגוונים כמעט בכל מובן: בספיקות, בהרכב הכימי של המים ובנוף שנוצר סביב הנביעה והנחל הזורם בכוון כללי מזרחה. כל המעיינות בקבוצה זו הינם מעיינות העתק שפרצו ונוצרו במהלך אירועי היווצרות הבקע והתרוממות הרי הגלבוע וצפון השומרון. עם זאת הם שונים בעומק וגודל האקוויפר שלהם ובמספר מרכיבים הידרולוגיים נוספים היוצרים את השוני ואת המאפיינים הייחודיים של כל מעיין.

לכל מעיין יש שם קדום ושם מודרני בעברית. השם הקדום מרמז לרוב על תכונותיו או נופיו הקדומים של המעיין. לעיתים השם קדום ביותר ומקורו בתקופות מלפני מאות ואלפי שנים. לעיתים נולד בימי הביניים ואולי בדורות שקדמו לראשית התקופה הציונית והקמת מדינת ישראל. השם יכל לרמז גם על מבנים או ישובים שנוסדו בקרבת המעיין או על אופן השימוש בו בתקופות קדומות. לעיתים השם מורכב וסתום, לפעמים יש לחפשו ביותר משפה אחת.

אנו מביאים בזאת את שמות המעיינות ופרושם הקדום והמודרני. נכנה את המעיינות והנחלים בשמם העברי הרשמי והמוכר כיום.

נחל עמל (האסי)

נחל זה נובע וזורם כיום בתחומי הגן הלאומי: גן השלושה (הסחנה). הוא נובע במערב הגן וזורם מזרחה דרך קיבוץ ניר דוד (תל עמל). בעבר זרם דרך העיר בית שאן לנחל חרוד ומשם לירדן. כיום נאספים מימיו בבריכות הדגים ובמתקן המיהול האזורי.

שמו הקדום של הנחל מופיע במפות ובספרים הישנים ונישא גם בפי הבדווים שנדדו באזור. השם הוא: עסי, אסי, עאסי, עין אל ע'אצי , Asi, אלה הם אותן וריאציות של שם אחד. כיום נקרא הנחל בפי תושבי האזור: האסי. אך מה פירוש השם, הנשמע מעט מוזר? באזור תורכיה, לבנון וסוריה זורם נהר האורונטס (ארנת). גם לנהר זה קוראים עסי. חלק מהמקורות מציינים כי הפירוש הוא: הנהר המורד או הפראי. נראה כי לפחות בעמק בית שאן, אין הכוונה לנהר עם זרימות עזות וגם לא לג'ונגל שנוצר סביבו בעבר. הפירוש שאנחנו העלינו משיחות ארוכות עם חקלאים, חוקרים וידענים בשפה הערבית והתורכית, מצאנו כי הכוונה אכן לאזור צמחיית מים פראית, ומים שלא ממש מנצלים אותם להשקיה. ואכן סביב נחל עמל גדלו בעיקר קנה מצוי ואב קנה במשולב עם פטל קדוש, תיון דביק וצמחי מים נוספים. אזור גדות הנחל היה ככל הנראה, בתקופות רבות אזור ביצה סבוכה, חסרת תועלת ונגישות. נראה כי התיאור המילולי למילה עסי: "אזור שאינו ניתן לחקלאות ואין לעשות בו דבר". חיזוק לכך ניתן למצא ב"ממצא" הארכיאולוגי בשטח הבנוי של קיבוץ ניר דוד. למעשה לא נתגלו בקיבוץ עצמו שרידים ארכיאולוגיים של ממש. זאת למרות שהאזור כולו עשיר במיוחד בשרידים ארכיאולוגיים, לרבות הסביבה הקרובה ביותר סביב הקיבוץ (תל זהרה, גן השלושה ותל עמל, תל חמוד, תל שוכה ואתרים נוספים. נראה כי מי הנחל, העשירים במינרלים וזורמים באיטיות רבה, יצרו ביצות וצמחייה עבותה ולא עבירה, בתקופות רבות של הזנחה. זאת בנוסף למים המליחים של הנחל. לכן בחרו התושבים הקדומים של העמק, לשבת קרוב, אך לא ממש סביב גדות הנחל, לפחות בקטע הנמוך יותר, שממזרח לגן השלושה. חלוצי תל עמל שברו את ה"סטיגמה" והפכו את גדות הנחל לישוב וגן פורח ומשגשג. זהו ככל הנראה מקור השם הקדום: עסי.

עין חיים

מעיין זה נובע כמה מאות מ' ממערב לגן השלושה, בקרבת מחצבת בית אלפא. הוא יבש בשנת 1966, ככל הנראה משאיבת יתר באזור. מדי פעם בחורפים גשומים, עולים ופורצים מימיו בנביעה מזערית ועונתית. שמו המודרני, ניתן לו על שמו של חיים ברוק, חבר בית השיטה שנפל במקום על משמרתו בירי מהמארב בשנת 1937, בשיא המרד הערבי. במקום אנדרטה לזכרו. השם הקדום של המעיין הוא: עין אל סוכנה, סחנה, סחי'נה. פירוש השם בשפה הערבית הוא: חמה, מים חמים. ואכן מי המעיין כמו המעיין השכן בגן השלושה, חמים ומליחים, בטמפרטורה קבועה של כ 28 מעלות צלזיוס בקירוב. תופעה זו נובעת ממקור המים בעומק הקרקע מתחת לגלבוע ולהרי השומרון. במחקר אחר שערכנו באזור חמת גדר, למדנו כי במקום מספר מעיינות חמים בטמפרטורה שונה ובשמות שונים. למעיין הנובע בטמפרטורה של 28 מעלות, קוראים גם בחמת גדר: סכנה. נראה כי השם בערבית, מתאר מים חמימים/ פושרים ונעימים, אך לא חמים מידי. כלומר מעיין שנעים מאוד לרחוץ בו, ללא סכנה להיכוות ממימיו. ראשוני המתיישבים באזור, בעיקר חברים בבית אלפא, כינו את הבריכה בעין חיים: "הסחנה הקטנה", להבדיל מהמעיין והבריכה הגדולה במזרח שהיא הסחנה (הגדולה). מכאן נובע הבלבול בשם, אם כי הוא אכן מתאים לשני המעיינות.

עין מודע

זהו המעיין הדרומי מזרחי ביותר בקבוצת המעיינות הנידונה כאן. הוא גם מעט מרוחק מהם והפחות מלוח ביניהם. שמו העברי נגזר מן השם הקדום: עין אל מדוע. אך מה פירוש השם מדוע? לא כל דוברי השפה הערבית, לרבות משכילים ואנשי מקצוע, מכירים את המילה. מתחקיר מעמיק שערכנו, נראה כי הכוונה למי, בריאות, מרפה ומרגוע. אכן המים במעיין צלולים ונעימים מאוד לשחייה בחודשי הקיץ. קיימת אפשרות אחרת או נוספת למקור השם. כמה מאות מ' מצפון למעיין, מצוי תל ארכיאולוגי קטן, הנקרא במפות העתיקות: תל א-דהב. רבי אשתורי הפרחי מציין בכתובים, כי המקום מזוהה עם העיר מודיעית. מאחר ובקרבה המידית של עין מודע, לא נתגלה ישוב קדום, נראה כי קיימת אפשרות סבירה שהישוב הקדום השכן, הוא שנתן למעיין את שמו, שנשתמר עד התקופה המודרנית.

נחל הקיבוצים- זהו שמו העברי המודרני של הנחל הזורם מזרחה, מדרום ובמקביל לנחל עמל. מקורו בנביעות של עין חומה ועין מגדל. ליד תל שוכה, מצטרפים לנחל מי מעיין השוקק. יחד הם זורמים לבריכה אחת ומשם למתקן המיהול האזורי. יש להניח כי בעבר התנקזו גם הנחלים הללו עם נחל עמל, אל ערוץ נחל חרוד וזרמו לירדן. בתקופות של הזנחה, יצרו ביצות גדולות בכל האזור. מהו מקור השם נחל הקיבוצים? יש להניח שניתן לנחל, בשל זרימתו בקרבת ובאדמות מספר קיבוצים. אולם נראה כי השם תורגם מהשם הערבי הקדום של אחד הנחלים המרכיבים את נחל הקיבוצים ומתקבצים אליו.

עין חומה

השם המודרני, ניתן לנחל בשל התיישבות חומה ומגדל הסמוכה, שאפיינה את הקמתם של ישובים רבים בקרבתו. בין השאר: ניר דוד (תל עמל), מסילות, שדה נחום, שדה אליהו, טירת צבי ועוד. שמו הקדום של הנחל: עין אל ג'מעין. פירוש השם בערבית: נחל שמקורו במספר נביעות וערוצים המתכנסים יחד לערוץ נחל מרכזי אחד. נראה כי השם נחל הקיבוצים תואם את השם הערבי הקדום הן בשל המילה: קיבוץ/ קבוצה של מעיינות נובעים ואולי גם מהמילה ג'מע – חברה?

עין מגדל

גם לנחל זה ניתן שם מודרני בעקבות ההתיישבות בשיטת חומה ומגדל. זהו הנחל הגדול והמרכזי מבין הנחלים המרכיבים את נחל הקיבוצים. שמו הערבי הקדום: עין אל פואר. פואר או פוואר בערבית, פרושו מעיין הנובע או מבעבע מהקרקע כלפי מעלה כמו מזרקה קטנה, בדומה לפיצוץ צינור תת קרקעי או ממטרה ללא ראש ממנה יוצאים המים בלחץ נמוך ונשפכים לכל הצדדים. נראה כי השם מתאר את אופי וצורת הנביעה בדמיונם והתרשמותם של תושבי העמק בתקופות קדומות.

עין שוקק

הנחל נובע וזורם כמה מאות מ' מדרום לנחל הקיבוצים. השם המודרני מטפורי ומתאר מים טובים שוקקים. בקרבת הבריכה המשולשת בה נאספים מי שלושת המעיינות, מצוי תל קטן, מזרחית לתל שוכה. גם לתל ניתן השם שוקק, בקרבתו הייתה ביצה גדולה שיצרו מי המעיינות עד לאחיזתם מחדש. שמו הקדום של המעיין: עין אל ג'וסק Ain El Josak, לעיתים מופיע כ Jousaq. מה פירוש השם ומה מקורו הקדום? דוברי השפה הערבית, התקשו לקבוע נחרצות, מה פירוש המילה ומקור השם הקדום. בחלק מהכתובים בימינו מופיע הפירוש ארמון? מעיין הארמון. אולם דוברי ערבית רבים שללו או לא הכירו את המילה, חלקם התנגדו נחרצות לפירוש זה. השם הקדום מופיע למשל במפות הסקר הבריטי משלהי המאה ה 19 בתקופה העותמאנית. לכן בחרנו להיוועץ בדוברי השפה התורכית. ואכן ישנה מילה דומה בשפה התורכית: Koshak , Kosk שפירושה: ארמון קטן. אך מדוע ניתן השם למעיין זה, המרוחק מישוב עירוני בו מוקמים ארמונות ובתי עמידים. לדעתנו פעלה במקום טחנת קמח גדולה ומרכזית. יתכן כי בקרבתה על שפת המעיין שהיה מעין אגם קטן, הוקם בית עמידים מפואר שבלט למרחקים והרשים מאוד תושבים ומבקרים בסביבה הכפרית הפשוטה. מכאן נוצר השם הקדום: מעיין הארמון. בקרבת המעיין שרידי בנייה רבים, חלקם מאסיביים למדי. קיימת אפשרות אחרת או נוספת: גם התושבים הקדומים של בית שאן הרומית והביזנטית, הכירו את המעיין והעריכו מאוד את יופיו ואיכות מימיו. במקום נתגלו שרידים של מבנים יחסית מפוארים לסביבה כפרית, שייעודם בעיקר: פולחן מים, שעשועי מים, נופש ומרגוע. נראה כי ניצב שם בתקופה זו מבנה גדול עם עמודים וכותרות, אולי נמפאון או מתקן דומה הקשור במים. לצורך הרמת המים, בנו הרומאים סכר גדול מאבני בזלת מסותתות. הסכר ניצב עד היום במקומו, למרות עבודות הפיתוח סביב המעיין שהחלו כבר בתקופת המנדט הבריטי ועד היום. לא מן הנמנע כי למביטים מרחוק או למתקרבים אל המעיין, נראה המבנה כארמון הניצב כמעט בשום מקום. המבנה עשוי היה לשרוד עד ימי הביניים וייתכן כי הוא שנתן למקום את הכינוי: מעיין הארמון? בשפה התורכית ניתן לפרש את המילה/ השם גם כגל או מפולת אבנים שנוצרו מהרס חורבה גדולה. גל של אבני בניה גדולות, ניכר במקום גם כיום.

סיכום

המחקר של שמות המעיינות, חשוב ומרתק. הוא מעיד על הנופים הקדומים, תופעות הטבע והפעילות האנושית בסביבה בה הם נובעים וזורמים, כפי שהצטיירה ברוחם ודמיונם של תושבי הארץ הקדומים בתקופות השונות. למעשה גם בתקופה של ראשית הציונות וההתיישבות וגם בימינו, ניתנים השמות ברוח הפעילות האנושית במשולב עם נופים, מאפיינים ותופעות טבע הידרולוגיות וגיאולוגיות שהתרחשו ומתרחשות גם בימינו. כך נולדו השמות החדשים: עין חומה ועין מגדל, נחל הקיבוצים וכיום עמק המעיינות ופארק המעיינות, מוזיאון עקבות בעמק ועוד.

תודות

אנו מודים על העזרה, הייעוץ והסיוע להנהלת גן השלושה ופארק המעיינות, חברים בניר דוד, לפרופ' רוני רייך מאוניב' חיפה, לסילביה וארכיון רע"ת, לגדי דור, לראלב מתחום שימור ברע"ת, לפרופ' זק יקר מאוניברסיטת תל אביב, לפרופ' נילי ליפשיץ מאוניב' תל אביב, על החיבור עם חוקרים בתורכיה, לשגרירות התורכית בישראל ולכל מי שטרם בעצה והארה.

ביביליוגרפיה

גל, צ', 1976, בית שאן, פרקים בתולדות העיר, החברה להגנת הטבע בית ספר שדה גלבוע.

ניר, ד', 1962, ייחודו הגיאוגרפי של אזור בית שאן, בקעת בית שאן, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים.

ניר, ד', 1989, בקעת בית שאן, הוצאת המועצה האזורית והקיבוץ המאוחד.

צורי, נ', 1962, סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן, בקעת בית שאן, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים.

רוזנטל, א', 1980, הידרולוגיה והידרוגיאוכימיה של עמק בית שאן, חרוד ומחולה, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

רייך, ר', 1996, נימפאון רומי- ביזנטי בעין שוקק, סמוך לבית שאן, עתיקות 28, עמ' 9-12.

רנן, א', 1995, מזכרונות בית שאן, מועצה אזורית בקעת בית שאן.

הכותב הוא מנהל אוצר המוזיאון לארכיאולוגיה ״עקבות בעמק״ גן השלושה, ארכיאולוג ברט"ג ועמית מחקר באוניברסיטת חיפה.